מדינת ישראל נ' ממ-דן חברה לבניין בע"מ ואח'

החלטה

למרבה הצער נפטר המבקש אורי יעקובוביץ’ ז"ל לאחר הגשת הבקשה לחיוב הוצאות ההגנה שהגיש במסגרת תיק זה.

נוכח דברי ב"כ המאשימה, אתן החלטה בבקשת מר יעקובוביץ’ ז"ל והמבקשת 1 על סמך החומר שבתיק.

המבקשים הורשעו בביצוע עבודות בניה ללא היתר ואיכלוס בניין לפני מתן טופס 4. כשנה ומחצה לאחר הגשת כתב האישום זוכו הנאשמים, בהכרעת דין מיום 1.6.11.

כעת עותרים המבקשים לתשלום הוצאות בהתאם לסעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

לשיטתם של המבקשים, נגרם להם נזק תדמיתי וכן הוצאות הגנה, על אף שלא היו מיוצגים ע"י פרקליט, שכן התייעצו בעורך דין וכן התקיימו 6 דיונים בתיק. בנוסף טוענים המבקשים לשיקולים זרים בהגשת כתב האישום.

המשיבה מתנגדת מכל וכל לבקשה והגישה תגובה מפורטת.

סעיף 80 (א) לחוק העונשין מאפשר פסיקת פיצוי בגין הוצאות הגנה, כאשר לא היה יסוד לאשמה, או כאשר היו נסיבות אחרות המצדיקות זאת. על מנת להגיע למסקנה כי לא היה יסוד להגשת כתב אישום, יש לבדוק את תשתית הראיות הקיימת לפני הגשת כתב אישום, ואז לבדוק את תחולת הסעיף (ע.פ. 4466/98 דבש נ' מ"י פ"ד נו (3) 73).

עיון בהכרעת הדין וכן בבקשה בתגובה, מלמד כי לא עלה בידי המבקשים להוכיח את יסודות סעיף 80 (א) הנ"ל. לעניין שאלת העדר יסוד אשמה מלכתחילה, דו"ח מפקח הבניה המצוי בתיק מעיד על ממצאי ביקורת שנערכה טרם הוצאת תעודת גמר, ולפיו חלק מהדירות היו מאוכלסות. בהכרעת הדין התמודד בית המשפט הנכבד בשאלה, האם מסירת מפתחות ע"י הקבלן – במקרה זה המבקשת 1, מהווה איכלוס בניגוד לדין אם לאו. סופו של דבר, הכריע בית המשפט הנכבד כטענת הנאשמים, ובבסיס החלטה זו עמדה הכרעת הדין. איני סבור כי במצב דברים זה ניתן לומר כי מלכתחילה, במשקפי התביעה, לא היה יסוד לאשמה. בדיעבד, אכן זוהי הכרעת הדין, אך מלכתחילה אין לומר כך. אין בדעתי להיכנס ליתר הטיעונים שהועלו בבקשה ובתגובה, שעיון מדוקדק בהם יכול להוביל לבירור שני של האישום, ואין צורך בכך במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות.

אשר לסעיף 80 (א) לחוק העונשין, לא ראיתי שקיימת נסיבות אחרות שמצדיקות פסיקת הוצאות. בהקשר זה אציין כי הטענה שהוגשה בשל שיקולים זרים, היא טענה בעלמא ללא ראיות כלשהן. לכך יש להוסיף את פסיקת בית המשפט העליון שקיים חשש שהטלת הוצאות על המאשימה, תרפה את ידיה ותרתיע אותה לעשות את חובתה, ואין הדבר רצוי, בשל חשש זה ייפגע אינטרס ציבורי חשוב של העמדת עבריינים לדין (ראה פרשת דבש שהזכרתי לעיל בעמ' 104).

לאור כל השיקולים שציינתי לעיל, אני דוחה את הבקשה.

במסגרת ההליך השיפוטי בטרם הכרעת הדין חייב בית המשפט הנכבד את המבקשים בהוצאות בסך 3,000 ₪. חיוב זה כמובן עומד על כנו, אם כי מצופה מהמאשימה לבחון את הנושא, נוכח פטירת המבקש 2.

ניתנה והודעה היום א' אייר תשע"ב, 23/04/2012 במעמד ב"כ המאשימה בלבד.

יעקב שקד, שופט

קלדנית: אביבית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: